זיוי נ' בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א

החלטה

מבוא ותמצית טענות הצדדים

המבקשת/המערערת פנתה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (ת"א 8211/06) שניתן ביום 4.11.09 ע"י כב' הש' קראי-גירון.

המשיב תאגיד בנקאי הגיש נגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר, בגין תשלומי הלוואת משכנתא שלא שולמו לטענתו. בית המשפט קמא קיבל התביעה בחלקה וחייב את המבקשת בתשלום סכום החוב הנומינלי בגין אי פרעון ההלוואה, סכום של כ-450,000 ש"ח כטענת המבקשת בבקשתה, (בית משפט לא נקב בסכום המדויק בפסק הדין).

פניית המבקשת לבית משפט קמא לעכוב ביצוע פסק הדין נדחתה.

המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור טובים, (בשל נמוקים רבים שפורטו בבקשה ובנמוקי הערעור) ובנוסף טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה בשל מצבם הכלכלי של המבקשת ובעלה. לטענתה מימוש פסק הדין כבר עתה יגרום לסחרור כלכלי של המבקשת ומשפחתה, עד כדי הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים.

המשיב בתגובתו מדגיש כי מדובר בפסק דין כספי המבוסס על התרשמות ממהימנות עדים ולכן אין לטענתו כל הצדקה לעכבו, הוא מוסיף כי כשמדובר במשיב שהוא תאגיד בנקאי לא מדובר בנזק בלתי הפיך.

המשיב מעלה כטענה חלופית את העובדה כי טרם הופקדה ערובה בתיק הערעור.

המבקשת בתגובתה טוענת כי בית משפט קמא הביע מורת רוח מרשלנות הבנק, אלא שהוא טעה לטענתה ולא קיבל המסקנות המתבקשות מכך, היא שבה ומנתחת את סיכויי הערעור ומבהירה כי הערבות תופקד בהתאם למועד המוארך.

דיון

בראש ובראשונה אציג את המסגרת הנורמטיבית בבקשות מסוג זה כפי שנקבע ע"י כב' הש' עמית בע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נגד סונול ישראל בע"מ, (פסק דין מיום 24.2.10) "ברגיל, הגשת ערעור, כשלעצמה, לא מונעת מהזוכה בפסק הדין ליהנות מפרי זכייתו ואינה מעכבת ביצוע פסק הדין עליו מערערים, כאמור בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) (ראו, לדוגמה, בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פד"י נ(5) 403 (1997); ע"א 1578/05  מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל (לא פורסם, 8.5.2005)).עם זאת, תקנות 467 ו-468, מותירות לבית המשפט שיקול דעת לעכב ביצוע פסק הדין ובפסיקה נתגבשו שני קריטריונים עיקריים להפעלת שיקול הדעת והם:

א. על המבקש להראות כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור.

ב. על המבקש להראות כי אם יבוצע פסק הדין יהא זה מן הנמנע או יקשה מאד להשיב את המצב לקדמותו. ...

ככלל, הנטייה בפסיקה היא שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, באשר לרוב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו...חריג לכלל של אי עיכוב ביצוע, הוא כאשר יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור - בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989)".

לאחר ניתוח טענות הצדדים איני סבור כי מדובר במקרה חריג המצדיק עכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכוי הערעור, ניתן להעריך כי לא מדובר בערעור שסיכוייו גבוהים, בית המשפט קמא קבע קביעות באשר לאי אמינות המבקשת, (ר' עמ' 6 שורה 34 ועמ' 7 שורה 23 לפסק הדין), קביעות בהן לא תתערב בנקל ערכאת הערעור ואדגיש כי תביעת המשיב נתקבלה בחלקה, כך שהמבקשת חויבה רק בחלק מסכום התביעה ולכאורה ניתן ביטוי לחלק מטענותיה נגד המשיב.

גם בשאלת מאזן הנוחות, נוטה הכף לזכות המשיב. המשיב-תאגיד בנקאי יוכל להשיב כל סכום שיקבל מהמבקשת, אם יחוייב להשיבו במסגרת הדיון בערעור. טענת המבקשת כי פתיחת הליכי הוצל"פ נגדה תביא לסחרור כלכלי, אינה טענה המצדיקה פגיעה בזכותו של המשיב להנות מפרי זכייתו ואזכיר כי עומדת למבקשת האפשרות לפנות בבקשה מתאימה ללשכת ההוצל"פ ולשלם את חובה כפי יכולתה הכלכלית ואפנה בענין זה לפסק דינו של כב' הש' דנציגר בע"א 3631/09 אברהם גבירץ נגד כונס הנכסים הרשמי "לגופו של עניין, על המבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין או מתן סעד זמני בערעור, לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם לא יינתן הסעד המבוקש יקשה מאוד על השבת המצב לקדמותו [ראו: עניין גויזן, לעיל, בפסקה 6; ע"א 7944/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 3.12.2008) בפסקה 6 (להלן: עניין גוטמן)].....על כך יש להוסיף כי המבקש לא הצליח להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. טענותיו של המבקש לעניין הנזק הכלכלי שייגרם לו נטענו בעלמא. אשר להליכי ההוצאה לפועל, הרי שבית משפט זה קבע לא אחת כי הימשכותם של הליכי הוצאה לפעול, לעולם לא תחשב כנזק בלתי הפיך, שכן בפני המבקש פתוחה הדרך לפנות לחקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפעול (ראו: עניין סורוקה, לעיל, בפסקה 5, עניין גויזן, לעיל, בפסקה 6; עניין לוי, לעיל, בפסקה 12; עניין מזרחי, לעיל, בפסקה 9)".

לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה לעכוב ביצוע.

הנני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות בקשה זו בשיעור של 1,500 ש"ח בצרוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"ע, 28 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.